Vayedaber

Baba Kama

Daf 33b

משנה: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרִייָא וּבְמִדְבָּרוֹת שֶׁבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. וְלֹא יְגַדֵּל יִשְׂרָאֵל חֲזִירִין בְּכָל מָקוֹם וְלֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בַּשַׁלְשֶׁלֶת. אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַייִשׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס.

Traduction

Il ne faut pas élever du petit bétail, en Palestine (207)Le petit bétail gâte les champs Cf. (Demaï 2, 3). V. Neubauer, Géographie, p. 136., mais c’est permis en Syrie et dans les endroits non habités de la Palestine. A Jérusalem, on ne devait pas élever de porcs, de crainte de contaminer les animaux sacrés, et c’est interdit aux cohanim dans le reste de la Palestine comme précaution de pureté. Nul ne doit élever de porc, ni de chien, à moins qu’on ne le tienne attaché. Il ne faut pas dresser des pièges aux pigeons, sauf à la distance de 30 riss d’un endroit habité (208)On s'exposerait à prendre les pigeons d'autrui. Cf. J., (Baba Batra 3, 5) ( 13c)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל. משום ישוב ארץ ישראל שמבערים את השדות וסתמן דישראל הן:

אבל מגדלין בסוריא. ארצות שכבש דוד דלאו שמיה כבוש והוו כח''ל לענין זה דלא חיישינן לישוב ואם יפסידו שדות אחרים ישלם:

אין מגדלין תרנגולים בירושלים. אפילו ישראל מפני הקדשים שאוכלין ישראל שם בשר שלמים ותודה ומעשר בהמה ודרך תרנגולים לנקר באשפה שמא יביאו עצם כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקדשים:

ולא הכהנים. מגדלין בכל א''י:

מפני הטהרות. שהכהנים אוכלין תרומ' וצריכין להזהר בטהרה:

ולא יגדל ישראל חזירים. בבבלי קאמר דגזרו משום מעשה שהיה והכא מפרש בגמרא טעמא אחרינא:

את הכלב. מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו:

נשבין. פחים שלא ילכדו בהן יוני בני הישוב:

שלשים ריס. ארבע מילין:

משנה: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים וָמֵת חַייָב. נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וְלַשּׁוֹאֵל לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְלַשּׂוֹכֵר וְהָיָה מוֹשְׁכוֹ וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים וָמֵת חַייָב.

Traduction

Si le voleur a volé l’agneau ou le bœuf dans le domaine de son propriétaire, et qu’il l’ait vendu ou tué au dehors, ou s’il l’a volé au dehors, ou qu’il l’ait vendu ou tué dans son domaine, ou bien encore s’il a volé, vendu ou tué l’animal dehors, il est condamné à l’amende du quadruple ou du quintuple. Mais s’il a volé et vendu ou tué l’animal, sans sortir du domaine de son propriétaire, il ne paiera rien. S’il a soulevé l’animal, ou fait sortir du domaine de son propriétaire, puis l’animal est mort, il paiera l’amende. Si le voleur donne l’animal en rachat de son fils aîné (au Cohen) ou à son créancier, ou à un gardien, ou à titre de prêt, ou à celui qui le loue, puis l’un d’eux tire l’animal pour le faire sortir, lequel est mort avant de sortir du domaine de son propriétaire, le voleur ne paiera pas l’amende. Si l’un d’eux a levé l’animal, ou l’a fait sortir du domaine de son propriétaire, le voleur paie l’amende.

Pnei Moshe non traduit

מתני' היה מושכו. הגנב להבהמה ויוצא ומת קודם שהוציאוהו מרשות בעלים:

פטור. מן הכפל דעדיין לא קנאו להתחייב כפל על הגניבה:

הגביהו. אפילו ברשות בעלים שהגבהה קונה בכ''מ:

נתנו. הגנב בבית הבעלים להכהן בשביל פדיון בכורת בנו או שנתנו לב''ח או שמסרו לש''ח וכו' והיה מושכו הכהן או הב''ח או השומר ומת ברשות בעלים פטור ובגמ' קאמר מאן פטור:

הלכה: מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ כול'. גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים כול'. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי. מְכָרָהּ חֶצְייָן מָהוּ. מָכַר חֶצְייָהּ לָזֶה וְחֶצְייָהּ לָזֶה מָהוּ. 33b נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ חוּץ מֵרַגְלָהּ הוּץ מִקַּרְנָהּ חוּץ מִגִּיזָתָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חוּץ מִקַּרְנָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. חוּץ מִגִּיזוֹתֶיהָ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רִבִּי אוֹמֵר. חוּץ מִדָּבָר שֶׁהַנְשָׁמָה תְלוּיָה בָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. חוּץ מִדָּבָר שֶׁאֵין הַנְשָׁמָה תְלוּיָה בָהּ פָּטוּר.

Traduction

R. Zeira demanda si l’on a vendu par moitié (en deux fois), ou si l’on a vendu la moitié à l’un et la moitié à l’autre, est-ce considéré comme un reste? On peut le savoir de ce qu’il est dit (206)Tossefta, ch. 7.: Si l’on a vendu un animal en réservant une patte de devant ou de derrière, ou les cornes, ou la tonte, on paiera l’amende du quadruple. Selon R. Eléazar b. R. Simon, pour la vente, sauf réserve des pattes, on paie l’amende du double, et sauf réserve de la vente des cornes et de la tonte, on paie l’amende du quadruple. Selon Rabbi, si on le vend en réservant un membre dont la vie dépend, on ne paiera rien; si c’est un membre dont la vie ne dépend pas, on paiera l’amende du quadruple; donc la vente par moitié constitue aussi un reliquat qui annule la vente.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מכרה חציין מהו. משום דמתני' קתני חוץ מאחד ממאה שבו דמשמע דוקא ששייר לעצמו ולא מכר זה החלק כלל הילכך קא מיבעי ליה אם מכרה לחצאין שבתחילה מכר לו חציה הא' וחזר ומכרה לו חציה השניה אם הוי כמכר כולה או דלמא כל חלק הוי שיור לחבירו וכן אם מכר לשנים חצי לזה וחצי לזה אם כל אחד הוי שיור לחבירו:

נשמעינה מן הדא. דפליגי תנאי בענין שיור דמתני' ומהתם נפשט בעיא דילן:

מכרה חוץ מידה וכו'. תוספתא פ''ז והתם גריס בדברי ר''א בר''ש חוץ מידה וחוץ מרגלה משלם תשלומי כפל חוץ מקרנה וחוץ מגיזתה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. והיא הגירסא הנכונה דר''א בר''ש פליג את''ק דקאמר דאלו כלם לא הוי שיור וטעמיה דס''ל דבר המעכב בשחיטה בעינן דוקא דהני הוי שיור כגון שאר איברים שאם ניטלו הימנה מחיים נעשית נבילה בכך כמו אם ניטל הירך וחלל שלה או שארי איברים הפנימיים וכיוצא בהן אבל ידה ורגלה מן הארכובה ולמטה אינם מעכבים בשחיטה לא הוי שיור ור''א בר''ש ס''ל דבר הניתר בשחיטה כגון ידה ורגלה הוי שיור אבל קרנה וגיזותיה דהן אין צריכין היתר שחיטה לא הוי שיור:

רבי אומר חוץ מדבר וכו'. כן הגי' נמי בתוספתא אבל טעות דמוכח הוא וכצ''ל חוץ מדבר שהנשמה תלויה בו אינו משלם וכו' שאין הנשמה תלויה בו משלם ד' וה' ועכ''פ שמעינן מדפליגי תנאי באיזה אופן הוי שיור או לא ושמעינן דדבר שהנשמה תלויה בו לכ''ע הוי שיור וא''כ במכר לחצאין נמי כל אחד הוי שיור לחבירו דהאי ודאי דבר שהנשמה תלויה בו ואף על פי שאח''כ חזר ומכרו לו גם חציי' השנייה כל מכירה ומכירה בפני עצמה לאו כלום היא ולא מצטרפי:

הלכה: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת כול'. נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ כול'. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָאן דָּמַר לִי הָדָא מִילְּתָא אֲנָא נְסִיב ברנייתיה. מָהוּ פָטוּר. נִפטָר מֵחוֹבוֹ אוֹ נִפְטָר מִגְּנֵיבָה.

Traduction

R. Mena dit: à celui qui m’expliquera cela, je m’engage de porter au bain son ligne blanc (Balnearia) (209)''V. Schuhl, Sentences, p. 360. Lonzano (ed. Buber, dans Haasif, 2, 327) a une variante défectueuse; la lecture hypothétique proposée par M. Buber, BALNOTYA, comme dans B., Baba Metsia 41a, vaut mieux.'', savoir en quoi la Mishna déclare qu’il y a dispense? Le voleur qui a effectué cette livraison est-il acquitté de sa dette, ou est-il acquitté du vol (au point de vue de l’amende du double)?

Pnei Moshe non traduit

גמ' מאן דאמר לי הדא מילתא. פירושא דמתני':

אנא נסיב בנרייתיה. אני לוקח בגדי המרחץ שלו להטעין עלי ולהוליך אחריו לבית המרחץ. בנרייתיה כלי המרחץ והשורש בני והוא מרחץ וכן מצינו במ''ר פ' מ''ה בנריו' הוליכה לה למרחץ ודוגמתו בבבלי מציעא מאן מתרגם לי חבית וכו' מובילנא מניה אבתריה לבי מסותא ומשום דקשיא לי מהו פטור ואהיכא קאי:

נפטר מחובו נפטר מגניבה. אם נפטר הגנב מחובו קאמר ואשמועינן שאע''פ שהמסירה בבית בעלים היא נפטר מחובו שהיה עליו בשביל בכורת בנו או לזה הב''ח מפני שכבר קבלו עליהם ונתרצו במסירה זו שמסר לידם שם או נפטר מגניבה קאמר וכמו פטור דרישא הוא ואשמעינן בסיפא שאע''פ שהגנב מסר הגניבה ליד ב''ח לא אמרינן דהוי כמו שהיא כבר ברשותו להתחייב כפל כיון שעדיין בבית הבעלים היא:

הלכה: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה כול'. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל.

Traduction

Comme ''endroit non habité'' dit R. Abba, on peut citer Mahir (210)Ou Mahomeria, un pacage. V. (Pessahim 4, 3)., qui occupe un espace de 16 milles carrés.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כגון מהיר. שם מדבר קרוב לארץ ישראל שהוא י''ו מיל על י''ו מיל ושם מותר לגדל בהמה דקה וכן הוא בפרק מקום שנהגו הלכה ג':

תַּנֵּי. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. יָכוֹל אַף בִּירוּשָׁלַיִם כֵּן. אוֹ ייָבֹא כַּיי דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה וגו'. עִיר שֶׁמְחַבֶּרֶת יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה.

Traduction

On a enseigné: ''A Jérusalem on ne devait pas élever de coq, de crainte de contaminer les animaux sacrés, et aux cohanim c’est défendu dans le reste de la Palestine, à titre de précaution de pureté''. Est-ce à dire qu’à Jérusalem, même les simples israélites doivent se garder de procéder aux élevages en vue de leur pureté? —Non, il en est de ceci comme l’a dit R. Josué b. Levi (211)(Hagiga 3, 6): du verset (Ps 122, 3), O Jérusalem, toi qui est bâtie, etc., on déduit que dans cette ville tous les israélites sont considérés comme associés pour la pureté, pendant les fêtes seulement, non au delà – (212)Suit un passage traduit (Sheviit 7, 4).

Pnei Moshe non traduit

יכול אף בירושלים כן. לשון שאילה הוא ועל הטהרות קאי דיכול שנאמר אף בירושלים צריכין אפילו ישראל להשמר שלא לגדל מפני הטהרות שהרי כל ישראל כשהם בירושלים נקראים חברים לענין טהרות כדלקמן וא''כ הוה קשיא מ''ש דמפני הקדשים הוא דנקט:

או יבא כהאי דאמר ר' יהושע בן לוי. לעיל בפ' חומר בקודש דדריש מקר' ירושלם הבנויה וגו' כעיר שחוברה וגו' עיר שמחברת ישראל זה לזה כשעולים לתוכה נעשים הכל כחבירים וכולן שוין זה לזה ולפיכך נאמנין על הטהרות כדתנן התם וש''ס קיצר כאן כדרכו והוא כמו וכו' וסמוך על המסקנא דהתם דפריך שם מעתה אפילו בשאר ימות השנה ואמאי תנן במתני' שם ובשעת הרגל אף על התרומה ומשני התם ר' זעירא ובלבד בשעה ששם עלו שבטים. דוקא בשעה שכל השבטים עולים לרגל שם כדכתיב ששם וגו' והיינו נמי דקאמר הכא והאי או כמו אלא הוא כדרך לשון הש''ס הזה כלומר לא כדס''ד דאף בירושלים שייכא טעמא דטהרות אלא דאתייא כהאי דרשא דר' יהושע בן לוי שם דדוקא בשעת הרגל הם כחבירים לענין טהרות והלכך אצטריך הכא לטעמא דמפני הקדשים משום שאר ימות השנה:

Baba Kama

Daf 34a

משנה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חַייָב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְבָרִים בְּנֶזֶק בְּצַעַר בְּרִיפּוּי בְּשֶׁבֶת וּבְבוֹשֶׁת. בְּנֶזֶק כֵּיצַד סִימָּא אֶת עֵינוֹ קָטַע אֶת יָדוֹ שָׁבַר אֶת רַגְלוֹ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכַּר כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. צַעַר כְּוָייוֹ בַשְׁפוּד אוֹ בַמַּסְמֵר וַאֲפִילוּ עַל צִיפָּרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר כָּךְ.

Traduction

Si un individu blesse autrui, il est condamné à cinq paiements: pour le dommage à réparer, pour la douleur, la guérison, l’incapacité de travail, et enfin pour la honte. Comment estime-t-on le dommage? Si p. ex. l’individu a fait perdre l’œil à la personne, ou lui a coupé la main, ou cassé la jambe, on estime la valeur que la victime aurait eue avant le blessure, vendue comme esclave pour son travail, et celle qu’elle aurait à présent (le défendeur paiera la différence). Comment estime-t-on celle de la douleur? Si on a brûlé un individu avec une broche ou un fer chaud, fut-ce sur l’ongle, sans blessure visible, on estime ce qu’un homme, comme la victime, voudrait prendre pour supporter tant de souffrance.

Pnei Moshe non traduit

מתני' וכמה הוא יפה. שהרי הזיקו והפסידו ממון זה שאם היה צריך היה מוכר עצמו בעבד עברי:

כיוצא בזה. לפי מה שהוא מעונג נתרבה צערו וכאבו:

רוצה ליטול. מפרש בגמרא:

הלכה: הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ כול'. תַּנֵּי. הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ חֲמִשָּׁה נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. אַרְבָּעָה נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעָה. שְׁלשָׁה נוֹתֵן לוֹ שְׁלשָׁה. שְׁנַיִם נוֹתֵן לוֹ שְׁנַיִם. אֶחָד נוֹתֵן לוֹ אֶחָד. וְהֵיכִי. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וּקְטָעָהּ נוֹתֵן לוֹ חֲמִשָּׁה. נֶזֶק צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ד̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. הִכָּהוּ עַל רֹאשׁוֹ וְצָבַת נוֹתֵן לוֹ ג̇. צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת. בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה נוֹתֵן לוֹ ב̇. צַעַר רִיפּוּי. בְּטוֹמוֹס שֶׁבְּיָדוֹ נוֹתֵן לוֹ א̇. בּוֹשֶׁת.

Traduction

On a enseigné (214)Tossefta, ch. 9.: celui qui blesse autrui, en lui occasionnant 5 dommages est condamné à 5 payements; pour 4, il paiera 4 fois; pour 3, 3 fois; pour 2, 2 fois; pour 1, une fois. Voici un exemple: s’il frappe son prochain sur la main, puis la coupe, il lui devra 5 payements, savoir pour le dommage, la douleur, la guérison, l’incapacité de travail, et enfin pour la honte. S’il frappe la main et qu’elle enfle, il ne lui doit que 4 payements (la main n’est pas perdue pour toujours), pour la douleur, la guérison, l’incapacité de travail et la honte. S’il l’a frappé à la tête, laquelle enfle, il lui doit 3 payements pour la douleur, la guérison et la honte. S’il l’a frappé dans un endroit qu’on ne voit pas: il lui doit 2 paiements, pour la douleur et la guérison. Enfin, s’il le frappe à la mains qui tient un paquet tomo'' de contrat, il ne lui doit qu’un payement, pour la honte.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פרק תשיעי:

חמשה. אם יש בהחבלה כל החמשה דברים משלם לו חמשה ארבעה וכו' וקמ''ל דצריכין הב''ד לדון באומד דלא כל החבלות שוין:

והיכי. ומפרש הש''ס להברייתא והיכי דמי הוא:

הכהו על ידו וקטעה. והרי אין סופה לחזור משלם לו כל החמשה דברים:

וצבת. הרי אין כאן נזק וסופה לחזור:

הכהו על ראשו וצבת. דליכא נמי שבת שהרי יכול הוא לעסוק במלאכתו:

נותן לו ג' צער רפוי בשת. כצ''ל:

במקום שאין נראה. דליכא נמי בשת:

בטומוס שבידו באגודה של שטרות שבידו דליכא לא צער ולא רפוי כ''א בשת לבד ובמתכוין לביישו מיירי והרא''ש בשם הערוך פי' בטומוס קלף שעושין מקליפה של עץ ובתוספתא בשילהי פרק הנזכר הכהו אחר ידו בנייר בעורות שאינן עבודין בטומוס של שטרות שבידו נותן לו ד' מאות זוז לא מפני שהיא מכה של צער אלא מפני שהיא מכה של בזיון. וכן בריש כל כתבי נטל טומוס של ברכות ופירש''י קבוצות:

רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. קָטַע יָדוֹ וְחָזַר וְקָטַע יָדוֹ מִלְּמַעֲלָן מָהוּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ צַעַר שֶׁל שָׁעָה רִאשׁוֹנָה.

Traduction

R. Jérémie demanda: si quelqu’un coupe la main d’autrui, puis la coupe une seconde fois plus haut, devra-t-il payer pour la douleur produite chaque fois? (Ou ne considère-t-on que l’unité du dommage causé)? (Question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

וחזר וקטע ידו ממעלן. דבכה''ג אינו משלם אלא נזק אחד כי אם הספק הוא בשביל הצער שהיה לו פעמיים והילכך בעי אם הוא צריך ליתן לו גם הצער של פעם הראשון וכגון שלא אמדוהו עד שחזר וקטע א''ד אין משלם לו אלא הצער שהוא עם הנזק וכיון דנזק אחד הוא דמשתלם אינו נותן לו ג''כ רק משום צער אחד ולא איפשיטא:

כְּתִיב טֲמֵאִים הֵם לָכֶם. מַה תִלְמוּד לוֹמַר וּטְמֵאֵים יִהְיוּ לָכֶם. אֶלָּא אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָייָה. כָּל דָּבָר שֶׁאִיסּוּרוֹ [דְּבַר תּוֹרָה אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. וְכָל דָּבָר שֶׁאִיסּוּרוֹ] מִדִּבְרֵיהֶן מוּתָּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ סְחוֹרָה. 34a וַהֲרֵי חֲמוֹר. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל. וַהֲרֵי גָּמָל. לִמְלַאכְתּוֹ הוּא גָדֵל.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

כתיב טמאים הם לכם. אטעמא דלא יגדל חזירים דתני במתני' מהדר ודריש לה מיתורא דקראי דאיסור הנאה ג''כ אסרה התורה בבהמה טמאה והיינו לסחורה דוקא וכדאמר נמי בפ''ז דשביעית אמתני' דהתם אין עושין סחורה וכו'. וחסר כאן הרישא דגרסינן בשביעית כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה וכל דבר שאיסורו מדבריהן וכו':

והרי חמור. או גמל שאיסורן מד''ת וא''כ יהא אסור לעשות בהן סחורה ומשני למלאכתן הן גדילים ואינן עומדין לאכילה ולא אסרה התורה אלא בהעומדין לאכילה:

לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמְגַדֵּל כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר לַמָּס מֵרֵעֵהוּ חָסֶד וגו'.

Traduction

Nul ne doit élever de chien à moins de le tenir attaché à une chaîne''. R. Yossé b. R. Hanina dit: L’élevage de chiens peut amener le mal dans la maison, comme il est dit (Jb 6, 14): Celui qui n’en peut plus devrait avoir des faveurs de son prochain (la loi enlève pour ainsi dire par là et détourne le bien.

Pnei Moshe non traduit

למס מרעהו חסד. למס הוא רמז לכלב כדאמר בפרק במה אשה שכן קורין אותו בלשון יוונית וכשהוא מגדלו בתוך ביתו נוטל מרעהו החסד ומונעהו מתוך ביתו:

אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַייִשׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס. [הָכָה אַתֲּמַר. שְׁלֹשִׁים רִיס.] וּלְהַלָּן אַתְּ אֲמַר. נֹ אַמָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי בּוּן. לִרְעוֹת מְרֵיעָה נֹ אַמָּה. לִפְרוֹחַ פּוֹרַחַת אֲפִילוּ אַרְבָּעַת מִילִין.

Traduction

– ''Il ne faut pas dresser de piège aux pigeons, sauf à la distance de 30 riss d’un endroit habité''. Pourquoi donc plus loin (213)(Baba Batra 2, 5). est-il dit que l’on dresse le pigeonnier à une distance de 50 coudées de la ville? Voici, répond R. Yossé b. R. Aboun, en quoi consiste la distinction: comme emplacement pour la nourriture, la distance de 50 coudées est suffisante, mais le vol de ces oiseaux va jusqu’à 4 milles (= 30 riss; voilà pourquoi il n’est permis de dresser les pièges qu’au delà de cette distance, pour ne pas s’exposer à prendre les pigeons d’autrui).

Pnei Moshe non traduit

ולהלן את אמר נ' אמה. בפרק לא יחפור דתנן התם מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה ותו לא והכא קאמר שלשים ריס. ומשני ר' יוסי בר' בון לרעות ולאכול מן הזרעים מריעה עצמה וממלא כריסה בחמשים אמה אבל לפרוח פורחת אפי' ארבעת מילין שהוא שיעור שלשים ריס בקירוב וטעמא דמתני' דהכא כדי שלא יצוד יוני בני הישוב ולפיכך צריך שיעור שלשים ריס:

הדרן עלך מרובה

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source